אני גם בטוח שכבר ניסית למשמע את הכלב שלך וזה לא קידם אותך.

אולי אפילו שלחת אותו לאילוף פנסיון והחזירו לך "כלב חייל" אבל עדיין מתפרץ על כלבים או אנשים לא משנה כמה הוא שומע את המילה "לא" או "שב" או "ארצה".

זה לא עוזר. כלב ממושמע לא בהכרח יותר רגוע.

כלבים ריאקטיביים זקוקים לבסיס שונה לחלוטין מאשר משמעת בסיסית כדי להיות יותר רגועים מול מה שמפחיד אותם וגורם להם להתפרץ.

איך כלב יכול להרגיש בטוח אם בכל פעם שהוא מתפרץ מענישים אותו, מתקנים אותו ומכאיבים לו?

הרי, אם רוב הטיול אתם מאוד רגועים איתו ורק כאשר מופיע הטריגר יש תיקונים מכאיבים, ענישה, לחץ ו"יד קשה", איך הוא ירגיש רגוע מול הטריגר? 

הרי הוא יקשר את הופעת הטריגר לתיקונים ולענישה.

לכן הטיפול בכלבים ריאקטיביים חייב להיות שונה מכל מה שהיכרת עד היום!

תהליך שינוי רגשי במילים פשוטות אומר, 

בשלב הראשון:

אנחנו עושים מאמץ גדול להפסיק את כל מה שגורם לכלב להרגיש לחוץ ומאויים בגלל הטריגר ובמקביל אנחנו מקשרים לטריגר חוויה נעימה, רגועה ובטוחה בכל פעם שהוא יפגוש אותו.

תחשבו על זה, אם הכלב שלכם יפחד פחות או יפסיק לפחד מהטריגר הוא לא ירצה להתפרץ עליו יותר.

הכלב מתפרץ כי הוא מפחד! חשוב להבין את זה.

לתרגל עם הכלב עוד פעם "שב", "רגלי", "אליי" עם תיקונים וענישה מול הטריגר לא ישנו את הרגש שלו, אלא סביר שיגרמו  לו להרגיש יותר לחוץ בנוכחות הטריגר.

לא רק שהטריגר המפחיד הופיע, עכשיו גם הוא ילחץ מהתיקונים שהוא יקבל כאשר הוא לא יצליח להישאר רגוע.

בצורה הזו, נקשר לטריגר עוד חוויה מלחיצה ומאיימת במקום לקשר חוויה נעימה ורגועה.

בשלב השני: 

אנחנו מאתגרים את הכלב מול טריגרים, מצמצמים מהם מרחקים בהדרגה ומגבירים את הפוקוס עלינו ומשפרים.

רק בשלב השלישי אנחנו נתחיל לעבוד על מפגש עם כלבים אחרים, אנשים אחרים, הליכה ליד קורקינטים ונכנים את הכלב למצבים שבעבר היה מאבד שליטה ומשתולל כמו משוגע.